יום חמישי, 11 ביוני 2015

המסע שלי בזמן הרהורים בתחילתו וסופו של

הרהורים בתחילתו וסופו של המסע שלי בחיפוש שרשי משפחתי

כשאנו צעירים, נדמה לנו, כי כך נישאר וכך יישארו הסובבים אותנו. לא תמיד יש לנו צורך וזמן לחקור בעברה של משפחתנו ואנו מסתפקים בסיפורים שעוברים בעל פה ובמיוחד נהנים מהמשעשעים שבהם. אנחנו עסוקים בגידול וטיפוח הדור הבא, צולחים את שברי החיים ולא מתפנים לחטט בעבר.

מצב בריאותו המדרדר של אבי, גרם לי להבין, שהזמן שאפשר לקבל בו תשובות לשאלות שהעסיקו אותי, הולך ואוזל. הבנתי שהגיע הזמן לשמר ולהעביר לדורות הצעירים את הידע שעבר אלינו בעל פה. ידע שהולך ודוהה עם השנים.

היציאה שלי לפנסיה מוקדמת, יצרה  חלל של זמן פנוי והרגשתי צורך למלא אותו בתוכן משמעותי. פה ושם כתבתי להנאתי סיפורים  קצרים על בני משפחה שכולם מבוססים על אמת, אבל הוספתי להם קישוטים מהדמיון. עם הזמן כאשר הבטתי בצילומים ישנים קראתי מכתבים ויומנים גיליתי שיש למשפחתי היסטוריה שלמה הנסתרת מן העין.

הסקרנות והאהבה להיסטוריה ולמחקר הטילו אותי לתקופה ארוכה בה חפרתי בארכיונים, ביקרתי בבתי עלמין עתיקים, ערכתי שיחות עם קרובי משפחה שרובם כבר לא אתנו. ביליתי שעות בחיפושים במאגרי מידע ממוחשבים, בעיתונות היסטורית ולא פעם מצאתי את עצמי שוקעת בקריאה בנושאים שאינם קשורים כלל למחקר המשפחתי, אך תרמו להבנת חיי היום יום והסביבה בה הם חיו.

לאחר תקופה חיטוט ואיסוף אין סוף של חומרים נפלה עלי לאות וחוסר רצון להמשיך, הרבה חומר היה לפני. לא ידעתי מאיפה להתחיל כל אלה  יצרו אצלי עומס שכמעט שיתק אותי.

בסופו של דבר ההחלטה היתה להתרכז ביואל ברש"ד וזאב מתתיהו וועלול פרל וחנה אשתו, שיחד עם היותם אבותיי היה להם  תפקיד משמעותי  והשפעה על קהילת צפת.  השניים התחברו בראשית המאה העשרים באמצעות קשר נישואין, חנה ברש"ד בת יואל נישאה לזאב מתתיהו פרל. אי לכך מוקד התיעוד הוא סביב  דמויות אלה.

 יואל ברש"ד וזאב פרל היו שונים אחד מהשני ויחד עם זה היו ביניהם קווי דמיון. שניהם הטיפו ליצירת מקורות פרנסה יצרניים, שניהם פעלו להבאת המודרניזציה לעיר, ויצרו מקומות עבודה לרבים מאנשי צפת. השוני בינם בא לביטוי בהשקפותיו המודרניות של יואל בנושא חינוך והשכלה, וכן בהיותו פחות קפדן בענייני דת,  בעוד זאב פרל ראה בעיקר את החינוך התורני ולצדו חינוך כללי. שניהם היו חלוצים בדרכם ומחוברים למעשה הציוני, גם אם לא קראו לו בשם זה.                                                                                       

אישיותם של סבי יואל ברש"ד וסבי זאב פרל מסמלות בעיני את הזרמים והרוחות שנשבו בזמנם בישוב היהודי בארץ ובפרט בצפת.

כמו בכל משפחה, גם במשפחה שלנו חבויים להם סיפורים קטנים של רכילות, מעידות, קנאה. אני מניחה שכמה מבני דורי יזהו את העקבות של הסיפורים החבויים האלה שבלעדיהם היינו נמנים על משפחת האלים ולא על משפחת אנשים בשר ודם. והקוראים הצעירים שלא הכירו את אבותיהם יקראו את הפשט, ואת הדרש והסוד יצטרכו ללמוד מזקניהם.

המקורות:

מקור אותנטי וראשוני היו  כמובן סיפורים וזיכרונות ששמעתי מאבי ומבני משפחה אחרים.

- האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של דוד תדהר. שם מצאתי את תאריכי הלידה והפטירה, וסיכום קצר של תולדות חייהם. 

- אישור וחיזוק לרוב התאריכים והאירועים  מצאתי על גבי המצבות בבית הקברות בצפת. ורשימות כולל קארלין משנת 1912, הרשימות ננמצאות באוסף אלי צביאלי בארכיון הציוני 

-  מפקדי מונטיפיורי בטבריה.היו מקור ללשורשי המשפחה בטבריה 

- הארכיון של בנק אפ"ק, שנמצא בארכיון הציוני היה מקור אינפורמציה מרתק. קשה לתאר את התרגשותי, שאחזתי לראשונה במכתב בכתב ידו ובחתימת ידו של יואל ברש"ד.בארכיון הציוני מצאתי את המכתבים ששלח יואל להנהלת הבנק ביפו בין השנים 1910 -  1926 , כמו כן מכתבים שנשלחו מצפת ע"י עובדי בנק אחרים, הרבה מסמכים וקבלות שמהם ניתן ללמוד דברים בעקיפין. למעשה היתה בידי התכתבות חד צדדית, משום שאת המכתבים שנשלחו לצפת לא מצאתי

- בארכיון הציוני המרכזי מצאתי גם את הארכיון של "בית החולים ע"ש רוטשילד" שנבנה בצפת ושם מצאתי חומרים הנוגעים לברש"ד ושותפיו.

- ארכיון "יד יצחק בן צבי",  בעזבונו של עודד אבישר, מצאתי את הטיוטות שכתב בכתב ידו ל"ספר צפת", אותו תכנן לפרסם, אך נפטר טרם הושלמה עבודתו. שם מצאתי עדות שרשם מפיה של נחמה בר זכאי, עדות שלמרות שהיתה קצרה, היתה לה חשיבות רבה בהשלמת התמונה המשפחתית.

מקור מעולה על סיפור משפחת פרל מצאתי בספר בהוצאת יד בן צבי – "מחניים - מושבה קצרת ימים". בספר זה מסופר על ההתיישבות הראשונה במחניים, שגעצל פרל, סבו של אבי, היה אחת הדמוניות המרכזיות בין המתיישבים.

במהלך החיפושים הצטלבה דרכי עם מחפשים אחרים, אנשי חסידות קארלין, וצאצאי משפחות נוספות, שלרגע חשבנו שהצטלבו בעבר.

מידע חשוב שעזר לי להשלים את שושלת המשפחה עד הבעל שם טוב, היה הגניאולוג נפתלי אהרון וקשטיין בעל האתר "ויתילדו", שאף ייחד כמה מאמרים על נפתלי חנל'ס מצפת.

האינטרנט פתח אפשרויות אין סופיות, מאגרי מידע, אתרים של עצי משפחה, תקשורת זורמת בין אנשים שמגלים עניין בנושא, ופורומים שעוסקים בשורשים משפחתיים. באחד הפורומים אליו שלחתי שאילתא בבחינת "שלח לחמך", גיליתי פרט חדש ומעניין, שאביא בהמשך

חומר רב מצאתי בעיתונות היסטורית, בעיתון החבצלת  שהעיתונאי טוייבנהוייז שכינה עצמו "הצפתי", הרבה לדווח על העיר.

- סיפורים ששמעתי מבני ובנות דודי במיוחד מזאב פרל שבקי בתולדות צפת והמשפחה. מנשות המשפחה, ממרים פרל ז"ל מפנינה ברש"ד ז"ל וקלרה פייגין ז"ל, הדודות האחרונות שהספקתי לראיין  שבצלילות נפלאה, סיפרו לי מזיכרונותיהן, שללו ואישרו סיפורים והוסיפו פרטים שלא יכולתי למצוא בשום ארכיון.

במסע חיפושי הצטלבה דרכי עם לייבלה, שבקש ששם משפחתו יישאר חסוי. גם הוא חיפש את שורשי משפחתו, למרות שמעולם לא פגשתי בו הוא היה בבחינת המלאך המלווה "בעל התוספות" קראתי לו.במהלך כמה חודשים החלפנו לסירוגין מיילים שסייעו לי רבות בהבנת  החסידויות בטבריה ובצפת,  וטרמינולוגיות וביטויים מהעולם החרדי.

- ה"שליח" הנכון בזמן הנכון, בדמות הצדיק אליהו בן טובים הי"ו מצפת, שבזכותו נמצאה במקום שאותו תארה נחמה ברש"ד זילברמן מצבת הקבורה של ר' אשר מנחם אביו של יואל ברש"ד שהכתובת שעל מצבתו הוכיחה את קשר המשפחה לרב הדיין שמואל מטבריה גילוי שאפשר לי להניח במקומה החתיכה האחרונה של הפאזל. 




[i] בשנת 2014, חודש בבית עם רגל שבורה, הבנתי שגם זמני וזכרוני הולכים בכוון אחד בלבד, מה שדחף אותי להעלות את סיפור משפחתי ברשת בפורמט של בלוג. בדרך זו קיוויתי  שכל ספור ותמונה חדשים שיתווספו יוכל להיכנס בקלות. בימים אלה, עשור אחרי, החומרים נערכים מחדש לספר אינטרנטי שניתן גם להדפסו 



תוכן העניינים

חיפוש השורשים של משפחת ברש"ד


משפחת סבו של יואל ברש"ד, הגיעה מהעיר דרוהוביץ באוקראינה לארץ ישראל עם עליית החסידים בתחילת המאה ה19 והתיישבה בטבריה, מאוחר יותר עברו לצפת.

על פי המסורת המשפחתית שם משפחתנו  הוא ראשי התיבות של "בן ר' שמואל דיין" שם שאימץ ר' מנחם אשר בנו של ר' שמואל דיין, בראשית המאה העשרים[i] .ההסבר קיבל חיזוק מפי נחמה ברש"ד זילברמן, נכדתו של ר' מנחם אשר ומופיע בעדות שנתנה בפני עודד אבישר כאשר אסף חומרים ועדויות לכתיבת  "ספר צפת"[ii]

לטענה כי השם נגזר שמם העיר ברשד כמקום מוצאה של אבי המשפחה אין שום ביסוס או הוכחה. המימצאים שיובאו בהמשך מוכיחים מרישומי מפקדי מונטיפיורי כי מוצא המשפחה הוא מהעיר דוהורביץ  באוקרינה, והשם נגזר משמו של שמואל דיין הראשון מאבות המשפחה שהגיע לטבריה.

משפחת ברש"ד לא היתה משפחה גדולה, ידוע לנו שמו של ר' שמואל דיין שהיה אביו של מנחם  ר' מנחם אשר, אביהם של יואל  ושל  הינדה רבקה שרה. הינדה, אחותו האלמנה של יואל, נפטרה בצפת בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ושני בניה אשר ויעקב נאמצו כאימם  את שם המשפחה של אחיה יואל שלקח אותם תחת חסותו. במהלך המחקר נמצאה כנראה בת נוספת של ר' שמואל דיין, אבי המשפחה, שלא ידענו עליה וארחיב  את הכתיבה על כך בפרק הרלוונטי.

סבא יואל נולד בצפת בט"ו אדר תרל"ב (1872) נפטר בצפת בז' אדר תש"ג(1943), תאריך לידתו ידוע על פי כתובת גביע בר המצווה שלו (*תמונה) ועל פי רשימת כולל קארלין  משנת 1912.

המשימה בתחילת מחקרי היתה לאתר ולברר מי היה ר' שמואל דיין, סבו של יואל, שעל שמו נקראת המשפחה. מפקדי מונטפיורי היו נקודת החיפוש הטבעית והראשונה. השם לא הופיע במפקדי צפת, והיות וידענו כי מוצא המשפחה מטבריה, בדקתי את המפקדים שם.




[i] שם משפחה שמורכב מראשי התיבות של אחד מאבות המשפחה החל להתפשט במאה ה19 בקרב יהודים     שעד אז רבים ציינו רק את שמם ואת שם אביהם. לדוגמה משפחת ברא"ד, ברמ"צ, ברע"ד ועוד.

[ii] עודד אבישר לא הספיק לסיים את כתיבת הספר, אך החומרים שאסף נמצאים בארכיון יד בן צבי ושם הם הוצגו בפני. 

מפקד מונטיפיורי 1839בטבריה 

בשנת 1839 ברשומות מפקד מונטיפיורי בטבריה נזכר הרב הדיין שמואל הי"ו" (השם ישמרו ויצילו) ברשימת שמות ת"ח (תלמידי חכמים) דד"ק טבריה האשכנזים הי"ו וואלינר (מוואלין).

בשנת 1849 במפקד מונטיפיורי טבריה

בדף "זה השער באו בו הרבנים המפורסמים ממונים ומשגיחים ומנהלי עדת צאן קדושים ק"ק אשכנזים פעה"ק (פה עיר הקודש) טבריא ת"ו (תבנה ותכונן) הוא מוזכר רביעי ברשימה: "הרב המופלג בתורה ר' שמואל מוה' שמואל דיין, בן מ"ה מקום מולדתו מדאברווויץ[i] אשתו היא חנה זעלדא בת כ"ה ולהם בן א' (אחד). נקרא בחו"ל "

במפקד זה זו אנו מוצאים גם את ציון גילו 45, (נולד ב1804), מקום הולדתו ופרטים על משפחתו. על פי הפרש הגילים אני משערת כי חנה זעלדא היתה אשתו השנייה, והבן המוזכר הוא מנחם אלתר בנם המשותף שכנראה היה בעת המפקד בן ארבע או שלש, כפי שיוכח בהמשך).

יש לציין כי תפקיד הדיין היה אחד התפקידים המרכזיים בקהילה היהודית, לדיין היתה סמכות שיפוט, תפקיד שדרש כישורים אישיים מתאימים  וידע רב בהלכה

ברשומה מצוין כי הר' שמואל דיין נקרא לחו"ל, עובדה זו מחוזקת בעדות בעל פה שנתנה לי ע"י איילה צביאלי  נכדתו של מנחם אשר, כי הסבא רבא נשלח מטבריה לחו"ל כנראה לגייס תרומות וחזר לאחר מכן לטבריה.

במפקד מונטפיורי טבריה 1855

 ברשימת האלמנות מופיעה "חנה זעלדיא בת ל' (30 ) אלמנת הר' שמואל דיין זי"ע בעיה"ק   [הרב שמואל דיין זכותו יגן עלינו עיר הקודש טבריא]  נולדה בדוברהוויץ אוקראינה,  עת בואה לארץ הקודש בת כ'" (20)

פה לא מצוין שיש לה ילדים, אם כן, היכן נמצא מנחם אשר בנה שהיה כבן  12 בשנה זו? . על פי עדותה של נחמה התייתם סבה מנחם אלתר שהיה בערך בגיל מצווה, סיפור שתואם את מה שעולה מן המפקד בשנת 1866 ששם רשום שגילו 22, אזי בשנת 1855 היה בן  11.  יתכן כי מנחם נשלח ללמוד באחת הישיבות ולכן אינו מוזכר במפקד כמי שבחזקת אימו, או שבאותו זמן התגורר אצל בן משפחה אחר. הרישומים מחזקים את עדותה של נחמה זילברמן, נכדתו, כי סבה מנחם אלתר התייתם מאביו בשנת בר המצווה שלו או מעט לפני.

עדות על בת נעלמה באחד הניסיונות שלי ל"זרוק" שאלות לפורומים גניאולוגים  בסגנון "מי מכיר מי יודע?", קבלתי מסר מעניין מבני פנטליאט, חוקר תולדות הקהילה בטבריה על פי פנקסי החברה קדישא ומצבות קבורה,

שדיווח לי, שכנראה יש עדויות לחתנו של ר' שמואל דיין מטבריה. לאחר התכתבות שבה אימתנו שמות ותאריכים אמר לי שבבית העלמין של טבריה נמצאה מצבה ועליה כתוב: "רפאל, מירושלים, חתנו של ר' שמואל הדיין, ח' סיון תרנ"ט (1899).

שמו  של רפאל מופיע גם בפנקס הנפטרים של טבריה וגם שם מצוין כי הוא חתנו של ר' שמואל הדיין.

האם רפאל היה בעלה של בת שהיתה לר' שמואל דיין עליה לא ידענו?

אין לי תשובה חד משמעית אך זו אפשרות, משום שכנראה חנה זלדה אשתו של ר' שמואל דיין, המופיעה במפקד 1949, צעירה ממנו ב כ 20 שנה. קרוב לוודאי שזו אשתו השניה, אם בנו מנחם אשר. (אין אפשרות ששליח ציבור היה נשאר רווק עד לסביבות גיל 40)  ויתכן שהיתה לו בת, מנישואיו הראשונים, שנישאה לר' רפאל מירושלים.

מפקד מונטפיורי בשנת 1866 בטבריה

 במפקד זה מופיע שוב ר' מנחם אשר אלתר

"מנחם אשר, בן 22, ילד טבריה, כולל וואהלין,

חתנו יצחק , (יש הפנייה לרישום של יצחק )

אשתו חיה, יש לו בן שמואל בן שנה"

מנחם אשר שהוא בן 22, בשנת 1844, מצוין במפקד זה כי הוא נשוי לחיה בת יצחק, (שגם הוא מופיע במפקד), ויש להם בן אחד ושמו שמואל. כלומר, בן שנולד בשנת 1865 ונקרא ע"ש סבו ר' שמואל הדיין.

לא ידוע לנו מה עלה בגורלו של הבן שמואל האם נפטר בהיותו ילד?.

אם כך מדוע לא מופיעה בתו הינדה, שעל פי רשימות קארלין נולדה בשנת 1865?

התשובה היא שבא"י תאריכי הלידה הכמעט יחידים היו אלה שנרשמו בספר תנ"ך משפחתי, כפי שהיה נהוג במשפחות רבות, ועל קברי המצבות בו צוין תאריך הפטירה. ברבים מהתאריכים שצוינו ברשימות שונות יש לעיתים סטייה של שנה שנתיים, כי הם נרשמו בד"כ על פי הזיכרון, בהעדר תיעוד רשמי מסודר של תאריכי לידה רשמיים, על פי הצלבת התאריכים אנו מוצאים לא פעם, תאריך לא מדויק.  יתכן שהינדה , בתו של מנחם אשר נולדה שנה לאחר מכן, ולכן לא מופיעה ברישום.

יתכן שיואל והינדה ילדיו של מנחם אשר נולדו לאחר שעברו להתגורר בצפת.

שם המשפחה ברש"ד (בן ר' שמואל דיין), אומץ כנראה ע"י הנכד יואל בסוף המאה ה19 או ראשית המאה ה20.

משנת 1866 אין לנו יותר רישומים של המשפחה חוץ מרשימות קארלין משנת 1912.

חיה אשתו של אשר מנחם מופיעה ברשימות כולל קרלין בצפת כאמו של יואל ברש"ד. על פי סיפורי המשפחה הסבתא חיה ידעה את סוד הריפוי בצמחים, ורקחה תמציות ושיקויים לבני משפחתה ולכל דורש. זיכרון נוסף במשפחה היה על יום פטירתה. הסבתא רבתא חיה נהגה בכל שבת לחלק צרור ממתקים לילדיו ונכדיו הקטנים של בנה יואל. שבת אחת נכנסו התאומים הקטנים שמואל ודניאל לחדרה על מנת לקבל את הממתקים, חיה ישבה על הכיסא ונראתה מנמנמת. מאמציהם להעיר אתה לא צלחו והם קראו להורים ובקשו מהם להעיר אותה. תמיד ציינו שזכתה במיתה מתוקה.

רשימת כולל חסידות קארלין משנת 1912 בצפת

על משפחת ברש"ד אנו למדים על מתןך פנקס הכוללים בצפת 1912, ובמיוחד מרשימת כולל קארלין שאליה השתייך יואל. הרשימה נמצאת בעזבונו של מוכתר העיר מנחם אשר ברש"ד והתאריכים נרשמו במקור  על פי לוח השנה הערבי.

 רשימת הכוללים (קארלין) משנת 1912 רשומים במשפחת יואל ברש"ד:

                                                      רשימת כולל קארלין, ארכיון אשר ברש"ד 

                                   

יואל ברש"ד - 1872

חנה –   1893 

מנחם –  1896

נחמה –  1898  

מרים -  1903

משה  -  1907

(ילדיו שאול – 1912, ויצחק – 1914 שנולדו מאוחר יותר אינם ברשימה)

אשתו ציפורה -  1876

אמו  - (של יואל ברשד) חיה בת יצחק אשת אלטר - 1848

אשר בן מרדכי הירש,  בנה הבכור של הינדה - 1900

יעקב בן מרדכי הירש, בנה הצעיר של הינדה - 1901

הינדא, אימם, בת אשר אלטר ברש"ד -1865

ליואל היה כנראה עוד בן בשם שמואל (שנקרא ע"י בסבא ר' שמואל הדיין) שנולד בשנת 1911ונפטר כשהיה. על פי רשימות מבית הספר בצפת שם הוא מוזכר ברשימת התלמידים משנת 1919.



[i] הארכיון של המוכתר מנחם אשר (נכדו של מנחם אשר אלטר) נמצא כעותק דיגיטלי בארכיון הלאומי ובספריה הלאומית וניתן למצאו תחת הכותרת אוסף אלי צביאלי.(חתנו). עותק נוסף נמצא במוזיאון המאירי בצפת.

[ii] השם מוכתר ניתן לאחראי שמונה ע"י השלטון הטורקי לרישום הדמוגרפי של המקום, לידות פטירות וכו'

[iii] המרת התאריכים לתאריכים לועזיים נעשית מחלוקת  מספר השנה הערבית ב 33 ,את התוצאה יש להפחית מהשנה הערבית שחילקנו, ומוסיפים  622(שנת ההג'רה), התוצאה נותנת את התאריך הלועזי.

(התאריכים נרשמו על פי לוח השנה הערבי. הנוסחה לחישוב תאריך לועזי  מתאריך ערבי:
מחלקים את השנה הערבית ב 33 ,את התוצאה מפחיתים מהשנה הערבית שחילקנו, ומוסיפים 622(שנת ההג'רה), התוצאה נותנת את התאריך הלועזי.
למשל השנה הערבית 1289, מחלקים ל33 = 39.1,  מ1289 מפחיתים 39=  1250 + 622= 
התוצאה נותנת את  השנה הלועזית- 1872.)


עדותה של נחמה ברש"ד זילברמן וסיפור מציאת קברו של מנחם אשר
ונרשמה ע"י עודד אבישר בטיטת ספר צפת מתוך עזבונו בארכיון "יד בן צבי"

למרות שהרישומים במפקדי מונטיפיורי יש התאמה בשמות בני המשפחה והשנים, אך אני חיפשתי עדות נוספת שתבסס בוודאות את הקשר בין משפחתי לר' שמואל הדיין מטבריה. 

בעדות שנתנה נחמה זילברמן ברש"ד, לעודד אבישר היא מוסיפה ומספרת שסבה מנחם אשר אלתר, קבור במערת האבריטש' בצפת. במערת הקבורה נוספו במהלך השנים עוד הרבה קברים, המערה נמצאת במדרון בית הקברות מתחת למערת הקבורה של האר"י הקדוש. נחמה הוסיפה כי נהגה להשתתף ב"יארצייט" (יום השנה) של סבה כשכל המשפחה ירדה לקבר במערת האבריטש',

במשך השנים הייתי בקשר עם אליהו בן טובים, צדיק החושף מנקה ומתעד את הקברים העתיקים בבית הקברות בצפת. קיומו של קבר ומה שכתוב על המצבה אמור היה להיות  החוליה החזקה ביותר המחברת בין ר' שמואל הדיין ובין מנחם אשר ומחזקת את ההסבר לראשי התיבות של שם המשפחה.

בקיץ 2017 הודיע לנו אליהו בן טובים כי אכן חשף את מצבת קברו של מנחם אשר ביום י"ז תמוז תשע"ז, ביום 11 באוגוסט 2017, י"ז תמוז כשבית הקברות היה ריק ממבקרים בשל הצום , ירדתי  עם בן דודי זאב פרל, בת דודתי נעמה המאירי ויחד עם אליהו בן טובים למערה שעסק בניקיונה ובתוכה חשף נחשפו קברים נוספים.

בעמקי מערת אבריטש' בסעיף הצפון מערבי של המערה נח על משכבו מנחם אשר בינות לעוד קברים רבים. ובעודנו מחפשים את מצבת קברו בקשנו מסבנו הקדמון  שיסייע לנו למצוא אותה, ובקשתנו נענתה. המצבה נמצאה בתוך שפכי עפר  שזה מקרוב פונו. המצבה שאישרה באופן חד משמעי את המסורת המשפחתית, שאכן אבי המשפחה היה אותו ר' שמואל הדיין מטבריה ושמו נגזר שם משפחתם.  

באותו רגע מרגש המעגל ניסגר, החוליה החסרה נמצאה ונסתם הגולל על הספק הדק והמטריד שליווה אותי במשך השנים.

                                       פנ ר מנחם אשר

בן הרב ר' שמואל 
דיין מטבריא נ
       כ"ח טבת תרנ"ו 
(פה נקבר ר' מנחם אשר 
בן הרב ר' שמואל דיין מטבריה
נפטר כ"ח טבת תרנ"ו (11.1.1896)


 

 


מיהו אותו יצחק הנזכר בעדותה של נחמה ?

יצחק היה אביה של חיה, אשת ר' מנחם אשר, כלומר הסבא רבא של נחמה. יתכן שבעדותה היתה בת למעלה משבעים  התערבבו בזיכרונה שמותיהם של שני הסבא רבא שלה שאותם לא הכירה, ובטעות ייחסה את יצחק לאביו של סבה מנחם אלתר.

אחרי 1866שנת , לא ידוע בדיוק באיזו שנה, המשפחה מגיעה לצפת. ומאמצת לה את שם המשפחה ברש"ד שהוא בן ר' שמואל דיין.

הבן יואל שנולד בשנת בט"ו אדר תרל"ו ,הפך לדמות המרכזית של המשפחה ודמות ידועה ומשמעותית בעיר. וכאמור הוא האיש שיהיה במרכז הסיפור שלי.





יד בן צבי, מתוך עזבונו של עודד אבישר



גביע בר המצווה של יואל ברש"ד - פורים תרמ"ה
על הגביע רשום: "מנחה  השלוחה על פורים להחתן יואל אשכנזי הי"ו בשנת תרמ"ה" (1885).           הגביע נמצא אצל שושנה פרל אשתו של יואל נינו של יואל ברש"ד.                                                     הגביע מאשר את שנת הלידה כפי שנרשם ברשימות הכוללים 1872, ובשנת תרמ"ה היה אכן בן 13).


באדיבות שושנה פרל ,צפת

מנין השם אשכנזי שמופיע על הגביע ?
     לעומת הספרדים, שהיו להם שמות משפחה, לרבים מיהודי אשכנז לא היו שמות משפחה. לרובם היו שני שמות פרטיים וחלק ציינו את שם אביהם.
בא"י ברבע האחרון של המאה ה19 החלו האשכנזים, לאמץ לעצמם שמות משפחה מתוך צורך, וכפי שהיה מקובל בעולם . חלקם בחר  לציין את עיר מוצאם או לציין את אב המשפחה ולשלב אותו בראשי תיבות שהפך שם משפחה . למשל בשנים אלה הופיעו שמות משפחה כמו ברע"ד, ברז"ל, ברח"י ברא"ד ועוד.
אליהו בן טובים, חוקר המצבות בצפת הסביר לי שתוספת השם אשכנזי, כדוגמת זה שחרוט על הגביע לנרשם על מנת להדגיש את מוצאו האשכנזי. לאחרונה מצאתי רמז אפשרי שאולי יסביר את השם אשכנזי על הגביע ניסן הירש בנדרלי וגיטל לבית אשכנזי היו הוריו של ד"ר שמשון בנדרלי שחי בארה"ב ואליו שלח יואל את בנו מנחם בשנת 1915. מנחם מתיחס אליו כדוד. יתכן שמשפחת גיטל לבית אשכנזי היתה קשורה באופן כל שהוא לאביו או סבו של יואל. לא מצאתי להשערה ביסוס חזק. 
הגביע מחזק את ההנחה ששם המשפחה ברש"ד אומץ בתקופה מאוחרת יותר. 



























סיפורה של משפחת ר' שמואל דיין מטבריה, היא משפחת ברש"ד מצפת

במרכז - יואל ברש"ד, משמאלו (עם צעיף על הראש)- הסבתא רבתא גועלדע פעריל, האמא של אשתו ציפןרה.
מימינו- חנה פרל בתו.
בשורה השנייה - שרה פרל, בתה של נחמה ברש"ד בתו של יואל. הילד - שלמה פרל, בנם של שרה ומשה פרל.
התמונה צולמה בחצרו של יואל ברשד בצפת

ננסה לצייר את עקבותיהם של אבות המשפחה מעלייתם ארצה ועד התבססותם בצפת.

הרב הדיין, ר' שמואל מטבריה , נולד בשנת 1801, בעיר דוברוביץ שבאוקראינה, והגיע לטבריה עם אחת מעליות החסידים.  בשנת 1839 על פי רשומות מפקד מונטיפיורי הוא כבר נושא בתפקיד דיין בקהילה האשכנזית בכולל וואלין.[1]
ברשימה של תלמידי החכמים בכולל וואלינר בטבריה, לא מצוין מעמדם האישי ומספר ילדיהם של , כפי שצוין במפקדים מאוחרים יותר.
יש לציין כי תפקיד הדיין היה אחד התפקידים המרכזיים בקהילה היהודית, לדיין היתה סמכות שיפוט תפקיד שדרש כישורים אישיים מתאימים  וידע רב בהלכה. 
בשנת 1849, בדף מפקד מונטיפיורי, המוקדש ל"רבנים החכמים ממונים ומשגיחים ומנהלי עדת צאן קדושים ק"ק (קרית קודש) אשכנזים פעה"ק (פה עיר הקודש) טבריא ת"ו (תבנה ותכונן)",
מוזכר הרב המופלג בתורה ר' שמואל דיין , בן 49, אשתו היא חנה זעלדא בת 28 (או אולי 25) ולהם בן אחד. על פי הפרש הגילים נראה כי חנה זעלדא היתה אשתו השניה, ויתכן שהבן המוזכר הוא מנחם אלתר בנם המשותף שכנראה היה בעת המפקד בן ארבע או שלש, כפי שיוכח בהמשך.
ברשומה מצוין כי הר' שמואל דיין נמצא בחו"ל, האם זו עדות לסיפור שסופר ע"י איילה נינתו, כי הסבא "היגר" מטבריה לארצות הברית וחזר לאחר מכן לטבריה? או אולי נסע לגייס תרומות וחזר. .
כשש שנים לאחר מכן, במפקד 1855, מופיעה חנה זעלדא ברשימת האלמנות כאלמנת הר"ר שמואל דיין מעיר הקודש טבריא. פה לא מצוין שיש לה ילדים, אם כן, היכן נמצא מנחם אשר בנה שהיה בן 12בשנה זו? . על פי עדותה של נחמה התייתם סבה מנחם אלתר שהיה בערך בגיל מצווה, סיפור שתואם את מה שעולה מן המפקד,(כי אם במפקד 1866 הוא מעיד מנחם על עצמו שהוא בן 22, אזי בשנת 1855 היה בן 11) יתכן כי מנחם נשלח ללמוד באחת הישיבות ולכן אינו מוזכר במפקד כמי שבחזקת אימו, או שבאותו זמן התגורר אצל בן משפחה אחר.
עדותה של נחמה מחזק את הידיעה כי מנחם אלתר התייתם מאביו בשנת בר המצווה שלו, ואכן על פי חישוב השנים שבין מפקד 1855 ומפקד 1866, מנחם אשר היה בן 11, אולי לקראת שנתו ה12, שבה מתחילים להכין את הילדים לבר המצווה. כשאמו נרשמה כאלמנה. 

במפקד טבריה בשנת 1866 מופיע ר' מנחם אשר שהוא בן 22, כלומר נולד בשנת 1844, מצויין במפקד זה כי הוא נשוי לחיה בת יצחק, (שגם הוא מופיע במפקד), ויש להם בן אחד ושמו שמואל. כלומר, בן שנולד בשנת 1865 ונקרא ע"ש סבו ר' שמואל הדיין.
לא ידוע לנו מה עלה בגורלו, האם נפטר בהיותו ילד?. לא ידוע לנו על משפחה נוספת שנשאה את השם ברש"ד.
מדוע אם כך לא מופיעה הינדה בתו שעל פי רשימות קארלין נולדה בשנת 1865? התשובה היא שבא"י תאריכי הלידה הכמעט יחידים היו אלה שנרשמו בספר תנ"ך משפחתי, כפי שהיה נהוג במשפחות רבות, ועל קברי המצבות בו צוין תאריך הפטירה. ברבים מהתאריכים שצוינו ברשימות שונות יש לעיתים סטייה של שנה שנתיים, כי הם נרשמו בד"כ על פי הזיכרון, בהעדר תיעוד רשמי מסודר של תאריכי לידה רשמיים, על פי הצלבת התאריכים אנו מוצאים לא פעם, תאריך לא מדויק.  יתכן שהינדה , בתו של מנחם אשר נולדה שנה לאחר מכן, ולכן לא מופיעה ברישום.
שם המשפחה ברש"ד (בן ר' שמואל דיין), אומץ כנראה ע"י הנכד יואל בסוף המאה ה19 או ראשית המאה ה20. כפי שעשו רבים מהאשכנזים שהוסיפו לשמם הפרטי את ראשי התיבות של שמות אבותיהם ותוארם)
משנת 1866 אין לנו יותר רישומים של המשפחה חוץ מרשימות קארלין משנת 1912.
אחרי 1866 , לא ידוע בדיוק באיזו שנה, אך לפני 1872, שנת הולדתו של יואל, המשפחה מגיעה לצפת.
כאמור, הבן יואל שנולד בשנת בט"ו אדר תרל"ו ,הפך לדמות המרכזית של המשפחה ודמות ידועה ומשמעותית בעיר. וכאמור , הוא האיש שיהיה במרכז הסיפור שלי.


[1] על פי רשימת מפקד בשנה זו, לא כתוב אם או אחד הכוללים הקטנים שהיו לצורך חלוקת כספי החלוקה תחת כולל וואלין הגדול, שריכז את רוב התרומות עד שנות ה70 של המאה ה 19. בשנים אלה החלו כוללים חזקים, כמו זה שך חסידות קארלין, לאסוף את תרומותיהם באופן עצמאי